חקירה נגדית

חקירה נגדית

באם מתנהל משפט – מטרת המדינה להוכיח את האמור בכתב האישום, מטרת הנאשם הפוכה.

לצורך זאת, מגיעים העדים והם מעידים בחקירה ראשית על מנת להעיד ולהגיש מסמכים.

לאחר מיכן הצד שכנגד, הנאשם, יכול לחקור אותם בחקירה נגדית.

בסיום החקירה הנגדית יש "חקירה חוזרת" – בחקירה חוזרת בודקים נושאים שעלו בחקירה הנגדית ומבהירים את התשובות משם.

אפשרי בהחלט להגיש בעת החקירה החוזרת מסמכים או את עדות העד במשטרה לפי סעיף 10 א לפקודת הראיות. אם כך תמיד עומדת השאלה האם לשאול שאלה שתדרוש הבהרה?

סיכומים בתיק הפלילי:

כל ניהול תיק פלילי, החל משלבי החקירה הפלילית מתנהל מתוך ראיה של הסיכומים של התיק הפלילי.

"החקירה הנגדית" היא כלי מרכזי להוכחת עובדות וחבלה בעובדות שכנגד כחלק מהמערך לקראת הסיכומים/הטיעונים לעונש.

לכן החקירה הנגדית שואבת את העקרונות לה מהטיעונים שעוד נטען בסיכומים, כמו גם משאר ההכנות שבשאיפה בוצעו מסיום החקירות במשטרה.

חשוב לציין, תיק פלילי, עוד לפני הישיבה הראשונה – נבנה מרמת הטיעונים שעוד יעלו בסיכומים.

חומרי הבסיס לחקירה ראשית:

כל עד תביעה אשר עלה על דוכן העדים, בנושא שאינו טכני במהותו, חייב שיהיה לו חומרי חקירה בתיק התביעה.

החומרים חייבים להיות מוזכרים ברשימת חומרי התיק.

רענון זיכרון:

העד גם עובר הליך של "רענון זיכרון" בידי המדינה – לפני העדות בבית המשפט, באם עולים במהלך ריענון הזכרון אי התאמות – יש לרשום על כך מזכר.

באם מדובר ביותר מאי התאמות – חובה לשלוח את העד לחקירה חוזרת במשטרה.

לאחר כל אלה העד עולה לחקירה ראשית – החקירה בשאלות "פתוחות". היינו שלאות שהתשובה כן/לא לא מובנית בהם.

היינו עורך הדין של הנאשם יודע מה המטרה של העד בעדות – ומכאן הכל מתחיל.

מה מטרת החקירה הנגדית?

כאן מתחיל הליך של הצבת יעדים לחקירה נגדית.

בא אין הצבת יעדים – אין משמועת לחקירה הנגדית, לא מדובר במפגש חברים – אלא בעד שעדותו היא חלק ממארג ראיות. אם מתנהל משפט יש כנראה מטרה של חבלה באותו המארג.

חקירה נגדית מוצלחת של עורך דין פלילי מטעם הנאשם של עדי התביעה, מטרתה לחבל בקו שמופיע בכתב האישום דרך חבלה בעדות או בעד עצמו.

באם העד בעדותו אינו גורם נזקים, אין טעם לחקור אותו בחקירה נגדית!

מטרה אחרת יכולה להיות – חיזוק קו ההגנה של הנאשם, בין בנקודות של אשמה או בנקודות של עונש.

חבלה בעד היא פגיעה באמינות הדברים שיוצאים מפיו. לדוגמה הבאה של פסק דין שמגדיר אותו כאדם שאינו דובר אמת.

קביעת יעדים:

יש סגנונות חקירה לרוב, כל עד בטרם העדות הראשית מקבל התייחסות.

  • מה הנזק שהוא גורם?
  • מה האינטרס האישי שלו בעדות?
  • האם אפשרי לעמת ולאמת את גרסתו מול עדים אחרים וחומרים טכניים?
  • מה היעד שאנו מציבים מהחקירה הנגדית?

לאחר קביעת היעדים – בונים את השאלות לחקירה מתוך כוונה שהשאלות יגשימו את היעדים.

אין מטרה לשאלות רבות:

חובה להבין, החקירה יכולה להיות קצרה ביותר, ו/או מעורפלת לחלוטין.

בתיק פשיעה חמורה חקרתי את העד על עברו כסוחר סמים, עוד ועוד, שבית המשפט שאלה למה? ביקשתי שהעד יצא מהאולם והסברתי לבית המשפט שאין לי עניין בשאלות של עצמי, המטרה היא לערפל את השאלות שמעיינות אותי – להמשך.

"מחול הזבוב".

מתי נבין את החבלה בעדות?

נאשם לא מגלה את כל מטרותיו בתיק הפלילי.

לא תמיד יבלוט לכול מהי אותה חבלה בעדות העד.  הדבר יבלוט לדוגמה בעת הסיכומים או אף כעובדה בטיעונים  לעונש.

ככלל אותה חבלה יכול ותהה בעדותו של עד אחר.

לדוגמה: מנסים לפגוע בעדות והוא מוכיח את מה שהוא טען לו באופן נחרץ.

מה שהעד אינו יודע שהמטרה היא לחבל בעדותו של עד אחר. היינו לחזק נקודה זאת או אחרת בעדות.

מה מתקיים שלא חוקרים נקודה מסוימת:

במידה ולא חוקרים נקודה מסוימת יש הנחת עבודה שיש הסכמה לאותה הנקודה.

מה הכלי המרכזי של החקירה הנגדית?

הכלי המרכזי הם שאלות מדריכות.

חשוב לדעת, עד לא אמור להיחשף לעשויות עדים אחרים ואפשרי לשאול אותו שאלות משלל מקורות.

מגבלות על שאלות בחקירה נגדית:

  • רלוונטיות למשפט.
  • רלוונטיות לאמינות העד.

מה דרוש לעורך הדין על מנת לשלוט בחקירה הנגדית?

הבסיס הוא הכרות עם חומרי החקירה של התיק.

לאחר מיכן יש שלל מקורות להשגת חומרים נוספים, החל מהנאשם שהוא מקור ידע אדיר.

דרך מקורות גלויים של מידע לדוגמה עדים אחרים בתיק, מסמכים, מצלמות ועוד ועוד.

לדוגמה:

בתיק שניהלתי שאלתי את העד על שימוש בסמים.

הוא טען שהוא נגד סמים ולא צורך סמים כלל וכלל.

זה היה הרגע להראות לו שבפיסבוק הוא טוען שהצביע ל"עלה ירוק" וכי דעותיו שוונת ממה שהוא מציג.

חקירה נגדית? להקשיב לעד:

באם יש עצה מהותית היא פשוט להקשיב לעד.

עדים מדברים שטויות, ואומרים דברים שלא התכוונו אליהם – בעת החקירות.

חובה להקשיב לעד.

רשימה של שלאות היא דבר חשוב – אבל לא פחות חשוב זה לדעת לנטוש אותה תחת תשובות העד.

אבחון העד:

יותר מדויק אבחון האינטרסים של העד.

עדים לא נקלעו – לעדים יש אינטרסים.

לשוטרים יש רצון להתקדם, לא אחת הם יצליחו לזהות אירועים שבלתי ניתנים לצפייה מהמקום בו הם היו –  לא תמיד מתוך רוע, לפעמים הם שמעו משוטרים אחרים, או רצו לראות, והמציאות מתערבבת להם.

איך מתחילים חקירה נגדית?

אחרי שאבחנו, אחרי שהקשבנו, לפעמים הכול משתנה.

חובה להבין, אב או אם לא יגדירו את הבן כשקרן. לבטח שהוא מתלונן בעבירות מין.

לכן חשוב לבנות אסטרטגיה שונה לפי האינטרסים והראיות.

יש עדים שיזכו לשיחת רגע. מצד שני יש כאלה שיזכו להתקפה ישירה.

החקירה הנגדית היא סוג של "דייט"

תמיד יש דברים לא ידועים, ולא תמיד רוצים לומר הכל.

לא תמיד אתה מבהיר לעד מה אתה חושב עליו יש מצבים שמהלל, יש מצבים שפוגע.

מקובל להתחיל את החקירה ב"טוב"  – אולם אין חובה.

החקירה המדויקת נחשבת לאומנות של ממש.

החקירה הנגדית יכולה להיות קצרה או ארוכה – אולם חובה לזכור את המטרה – תמיד לזכור שהשפלת העד אינה המטרה, אלה המשפט הפלילי עצמו.

האם אי אפשר לוותר על החקירה הנגדית?

חקירה נגדית נושאת גם סיכון – חקירה חוזרת!

היינו באם יש נושא שלא עולה בחקירה הנדית, אין דרך להעלות אותו בחקירה החוזרת.

עוד חשוב לזכור, השאלה האחת יותר מידי – מובילה לתשובה שאתה לא רוצה לקבל.

מה אסור לעשות בחקירה נגדית?

הבסיס הוא כמובן שאסור להטעות, או לשאול שאלות שיגוע שאינן נכונות.

ביחס למתלוננות על עבירות מין אסור לחקור על עבר מיני בנקודות שאינן רלוונטיות.

Call Now Button דילוג לתוכן